#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מא. מילא מים ונתן לחבירו רב ששת אמר כרגלי הממלא ור""נ אמר כרגלי מי שנתמלאו לו. באר המחלוקת "	"כתבו התוס' (ד""ה רב נחמן) שבמס' ביצה מסיק דבמגביה מציאה לחבירו פליגי ומשמע שלר""נ קנה חבירו ולכן הוי כרגלי מי שנתמלאו לו, ורב ששת סבר לא קנה חבירו והילכך הם כרגלי הממלא. אמנם זה קשה מסוגיתנו שר""נ ס""ל שלא קנה חבירו <sup>כט</sup>. רש""י שם גרס מר סבר קני ומ""ס לא קני ול""ג חבירו, ופירש דכולהו סברי שמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו. ר""נ סבר דמגביה נמי לא קני ולכך כשלקח חבירו ממנו קנאו מן ההפקר שמתכוין לקנות אבל המגביה לא התכוין לזכות. ורב ששת סבר דקנה הממלא דכיון שלא קנה חבירו הוא קנה ולכך הוי כרגליו. ור""ת פירש ששם ר""נ מודה שקנה חבירו דאינו חב לאחרים שיש הרבה מים בבור [ובתוס' הרא""ש דחה פי' זה, דא""כ מאי טעמא דרב ששת].עוד פירש ר""ת שר""נ סבר לא קנה חבירו וגם הממלא לא קנה ולכך כשנתנם לו קנאם והוי כרגליו. ורב ששת סבר קני חבירו מטעם מגו דזכי לנפשיה, וכיון דלא קנה חבירו אלא מטעם דזכי לנפשיה ואי הוה זכי לנפשיה הוי כרגליו, השתא נמי דזכי לחבריה הוי כרגליו ולא עדיף מיניה לענין תחומין והוי כאילו זכי לנפשיה <sup>ל</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כט.  כתב הרשב""א בשם ר""ח שר""נ שם חזר בו ממה שסבר בסוגייתנו שלא קנה חבירו.
<br>ל.  כתב הרשב""א שנראה בתוס' שעשו את הזוכה לחבירו כזוכה לעצמו לגמרי וחוזר ומזכה לחבירו.</span>"	"ב""מ תוס' י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. מה דין שליח שתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים? 	"לרש""י קנה ולתוס' (ד""ה תופס) לא קנה."	"ב""מ י. ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג. לר' יוחנן התופס לבע""ח לא קנה וא""כ מדוע ס""ל המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו? "	"תירצו התוס' (ד""ה א""ר יוחנן) דתופס לבע""ח לא קנה משום דלא שייך מגו דזכי לנפשיה דאין הלוה חייב כלום לתופס אבל במציאה דאיכא מגו קנה <sup>לא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לא.  כתב הרשב""א  (ד""ה א""ר חייא)  שיש מתרצים דשאני מציאה שאינו חב ממש לאחרים דמאן זכה בה, אבל בתופס בעלמא שחב ממש לבעל חוב אחר שמזיק שעבודו לא קנה.</span>"	"ב""מ תוס' י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. עני שפרס טליתו על הפאה ולקחה עני אחר האם נקרא רשע? 	"כתבו התוס' (ד""ה מעבירין) דאינו נקרא רשע <sup>לב</sup>. ואע""ג דעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע היינו משום דאפשר להשני לטרוח ולקנות קרקע אחרת, אבל במציאה או בהפקר שאין לומר כן אפילו רשע אינו נקרא <sup>לג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לב.  ובהגהות הגר""א ציין שרש""י בקידושין  (נט, א)  חולק.
<br>לג.  וברשב""א  (ד""ה נפל)  כתב שלא נקרא רשע משום שאף הוא היה מהפך בה, אלא שקדם הראשון ורצה לזכות בה בנפילה או בפריסת טליתו.</span>"	"ב""מ תוס'י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. ארבע אמות של אדם 1) במה קונות ובמה לא 2) היכן קונות והיכן לא? 	"1) רש""י (ד""ה קונות) כתב שקונות בדבר הפקר ובמציאה משום אנצויי ובתוס' (ד""ה ארבע) הוסיפו שקונות אף בגט משום עיגונא אבל לא בגניבה <sup>לד</sup>.2) קונות בסימטא או בצידי רשות הרבים <sup>לה</sup>. בשדה דבעל הבית לר' חייא בר יוסף ולסתמא דגמרא קונות ולרב פפא אין קונות. ברה""ר לרב פפא קונות <sup>לו</sup>, ולרב ששת אין קונות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לד.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא דאמרי)  שנראה מדברי הראשונים שבדאיכא דעת אחרת מקנה כמכר ומתנה אין קונים בד' אמות והרשב""א חולק שכיון שתקנו לא לחצאין תקנו.
<br>לה.  כתב הרשב""א  (שם)  דלא אמרו ד' אמות אלא כשעומד ונתנו לו בתוך ד' אמותיו, הא קדם כלי לו, לא זכו לו ד' אמות, דכבר הן קנויות לבעל הכלי. ולעיל  (ט, ב)  כתב הרשב""א בשם הראב""ד שאין ד' אמות קונות אלא בעומד אבל במהלך לא.
<br>לו.  כן כתב רש""י  (בד""ה ה""ג)  אבל הרשב""א כתב שהרי""ף כתב גם בדעת רב פפא שלא תקנו ד""א ברה""ר.</span>"	"ב""מ י. - י: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. למ""ד שחצר משום שליחות איתרבאי כיצד גנב קונה בחצר והרי אין שליח לדבר עבירה ומה הנפק""מ בין התירוצים? "	"רבינא אמר היכא אמרינן דאין שליח לדבר עבירה היכא דשליח בר חיובא אבל בחצר דלאו בר חיובא הוא מחייב שולחו. רב סמא אמר היכא אמרינן דאין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד ואי בעי לא עביד אבל חצר דבעל כרחיה מותיב בה מיחייב שולחו.והנפק""מ בין התירוצים כהן שאמר לישראל לקדש לו אשה גרושה א""נ איש שאמר לאשה להקיף ראש קטן שלרבינא המשלח חייב ולרב סמא פטור. וביארו התוס' (בד'""ה דאמר) שבקדש לי אשה גרושה לרבא הנפק""מ בינהם אם ילקה על הקידושין כשבעל א""נ אם יחולו הקידושין <sup>לז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לז.  כתב הרא""ש  (סי' ל)  בשם הר' מאיר הלוי ז""ל שהלכה כר' סמא הלכך לא משכחת שליח לדבר עבירה אלא בחצר.</span>"	"ב""מ י:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. למסקנא האם יש חצר לענין גט לקטנה ולענין מציאה לקטנה ולקטן? 	"לכו""ע יש לקטנה חצר לענין גט. לר' יוחנן יש לה חצר גם לענין מציאה ולר""ל אין לה. ולקטן לכו""ע אין. ואיבעית אימא לקטנה לכו""ע יש חצר גם למציאה שלומדים מציאה מגט. לר' יוחנן יש לקטן חצר ולר""ל אין לו. ואיבעית אימא שר' יוחנן ור""ל לא פליגי ופרש""י שר""ל אמר שאין לה חצר למציאה ור' יוחנן אמר שיש לה חצר לגט. א""נ ר' יוחנן אמר שיש לקטנה חצר אף למציאה ור""ל אמר שלקטן אין חצר <sup>לח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לח.  כתב הרא""ש  (סי' כט)  בשם הרי""ף שהלכתא קטנה יש לה חצר בין לענין גט ובין לענין מציאה ולקטן אין חצר משום דחצר דגברא משום שליחות איתרבאי וס""ל כל""ק או כלישנא בתרא.</span>"	"ב""מ י: - יא."		
